Genesis · Chapter 1(Westminster Leningrad Codex)
底本:Westminster Leningrad Codex,基于 Codex Leningradensis(CE 1008)。
公版数字化版本可于 tanach.us 获取。本节标点 / 元音化沿用马所拉(Masoretic)传统。
Voice:bible-original(原文 voice,进入 RAG 时按 voice_id=bible-original标记)
א בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
ב וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃
ג וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר׃
ד וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ׃
ה וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד׃
ו וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם׃
ז וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָרָקִיעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן׃
ח וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי׃
כו וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכָל־הָאָ֔רֶץ וּבְכָל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃
כז וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃
לא וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃
几个关键术语(学者讲解时常对照)
- בְּרֵאשִׁית(bereshit):常译"起初"。但句法是"在……起初"——古典希伯来语此句开头不是绝对独立式("起初,神创造……"),而更可能是从属结构("当神起初创造天地的时候,地是混沌……")。Rashi 11 世纪已注意此问题。译法选择直接关系到神学("创造之先无物" vs "创造之先有混沌")。
- בָּרָא(bara):动词"创造"。该词圣经中的主语永远是神,从不是人——是希伯来圣经独有的"神性创造"动词。
- תֹהוּ וָבֹהוּ(tohu va-vohu):常译"空虚混沌"。词根隐含"空荡—无形—不可居住"的意象。
- רוּחַ אֱלֹהִים(ruach Elohim):常译"神的灵"。但 ruach 同时含"风""气息""灵"三义;"神的灵运行在水面上"也可读为"神的风扫过水面"。译法影响整章读法。
- אֱלֹהִים(Elohim):复数形式的"神"名(语法上单数动词搭配,"威严之复数")。第 1:26 "我们要造人"的"我们"古来争议——三位一体?天庭议会?文学复数?
- צֶלֶם / דְּמוּת(tselem / demut):1:26 "形像 / 样式"。希伯来圣经中"形像"是物质性的(雕像、影子),但用于人时被理解为反映神性的"位格"。这是希伯来人观区别于近东其他民族的关键。